סגולותיו הרפואיות של צמח המורינגה והשפעתו בטיפול והקלה על בעיות בריאותיות
השמנת יתר– אחת מהתופעות הנפוצות ביותר בקרב אוכולוסיית העולם הגורמת להשפעה שלילית על בריאותינו הפיזית והנפשית.
נמצא שהזנה של עכברים שניזונו במזון עתיר בשומן או בסוכרים, גרמה להשמנת ייתר חולנית, אולם, מתן של מיצוי מעלים של מורינגה, מנע התפתחות של כבד שומני (Muhammad et al., 2019), הוריד צבירת שומן בגוף, הוריד רמות כולסטרול בדם (Ghasi et al., 2000) ומנע עלייה חולנית במשקל. אחת הסיבות לכך נעוצה בריכוז הגבוה של MICs (Moringa isothiocyanates) בצמח (Waterman et al., 2015). נמצא, שמיצוי מעלי מורינגה משפיע ישירות על ביטוי של גנים המעורבים בתהליכי השמנה, מצמצם ייצור תאי שומן ומעלה פירוק תאי שומן, ולמעשה מונע השמנה חולנית! (Metwally et al., 2017).
סוכרת– היא מחלה כרונית במדינות רבות ומספר החולים בה כיום כ- 285 מיליון ומתאפיינת בריכוז גבוה של סוכר (גלוקוז) בדם.
מחקרים מעבדתיים רבים בחנו את האפשרות לטיפול תרופתי בסוכרת באמצעות מיצוי מהעלים של צמח המורינגה. כולם הראו ירידה משמעותית ברמות הגלוקוז בדם. מחקר קליני בבני אדם החולים בסוכרת שטופלו באבקת עלי מורינגה הראה ירידה של 30% ו- 25% ברמות הגלוקוז בדם, בצום ולאחר ארוחה, בהתאמה (Kumari, 2010). מחקר קליני בבני אדם החולים בסוכרת הראה שתוספת עלים של מורינגה לארוחת הבוקר לאחר צום גרמה לירידה של כ- 20% ירידה ברמות הגלוקוז בדם בהשוואה לארוחה ללא עלים של מורינגה. השפעה זו לא הייתה מלווה בעלייה ברמות האינסולין בדם ומיוחסת לירידה בקליטה של גלוקוז במערכת העיכול (William et al., 1993). מנגנוני הפעולה המוצעים של צמח המורינגה בחולי סוכרת כוללים צמצום קליטת גלוקוז במעיים, הגברת ייצור אינסולין, הורדת עמידות לאינסולין, הגברת חידוש של תאי β בלבלב, העלאת רמות נוגדי חמצון בדם והורדת רמות של גורמים מחמצנים בדם (Muhammad et al., 2016).
כאבים ומחלות דלקתיות – צמח המורינגה נחקר רבות באשר ליעילות שלו כנגד תהליכים דלקתיים והמנגנונים של הפעולה אף הם נחקרו לעומק. חלקי הצמח השונים של המורינגה מכילים ריכוזים גבוהים ביותר של חומרים נוגדי חמצון. נמצא שהעלים מכילים Kaempferol – 3 – glycoside, (פלבונול) ו- Chlorogenic acid (אסטר של חומצה קפאית), Vicenin-2 (פלבונואיד) הידועים בפעילות האנטי-דלקתית שלהם. המרכיב הפעיל אולי החשוב ביותר בפעילות האנטי-דלקתית הוא המורינגין (isothiocyanate) חומר בעל יציבות גבוהה שנמצא כבעל פעילות אנטי דלקתית חזקה המיוחסת ליכולת שלו לבקר מערכת מרכזית Nuclear factor erythroid 2–related factor 2 (Nrf2) האחראית על ההגנה האנטי-חימצונית בתא (Cheng et al., 2019). השורשים, הזרעים והעלים מכילים Moringin (isothiocyanate).
אסטמה ברנוכיאלית– היא מחלה דלקתית של דרכי הנשימה (הסימפונות) שגורמת לחסימתן. היא מתאפיינת בתקופות שקטות, שבהן אין כלל תסמינים, ובתקופות של החמרה שבהן מופיעים התסמינים.
בניסוי קליני בחולים באסטמה ברונכיאלית, קיבלו החולים טיפול של אבקת זרעי מורינגה דרך הפה אחת ליום במשך שלושה שבועות. תוצאות המחקר הראו ירידה משמעותית בחומרת ההתקפים האסמטיים ועליה משמעותית בנפח הנשימה בחולים שטופלו באבקת הזרעים בהשוואה לביקורת (Agrawal., 2008).
תופעת גיל המעבר בנשים– בגיל המעבר ולאחריו, חלה בנשים ירידה חדה בערכי האסטרוגן המלווה בירידה בערכים של פעילות נוגדת חמצון ואנטי דלקתית בגוף.בניסוי קליני שנערך בנשים בגילאים 45-60, הן נחשפו לתוסף מזון של אבקת עלי מורינגה ונמצא, שחלה עליה משמעותית בערכים של ויטמין C ובפעילות של אנזימים נוגדי חמצון בדם, וכן חלה עליה ברמות ההמוגלובין וירידה ברמות הגלוקוז בדם (Kushwaha et al., 2014).
מיגרנה– היא כאב ראש כרוני חזק שעלול להימשך שעות ואפילו ימים. לעיתים קרובות מתלווים למיגרנה סימפטומים כמו בחילה, הקאה, רגישות מוגברת לאור ולרעש ובעיות ראיה . התופעה קשורה להפרשה מוגברת של סרוטונין ודופאמין במוח.
נמצא, שמיצוי מהעלים של מורינגה עיכב הפרשה מוגברת של סרוטונין ודופאמין במוח (Upadhye et al., 2012).
ריפוי והחלמה של פצעים – ישנה חשיבות עצומה לריפוי פצעים ולאחר מכן גם לצמצום גודל הצלקת שנותרת. נמצא, שמיצוי מעלים שנמרח חיצונית האיץ את קצב הריפוי של הפצעים בכ- 80% (Chin et al., 2019) ובמתן דרך הפה אף צמצם את גודל הצלקת (Rathi et al., 2006).
הנקה וייצור חלב בנשים מניקות – במחקר קליני שנעשה באימהות צעירות 3-5 ימים לאחר הלידה, נמצא שהזנה באבקת עלים של מורינגה העלתה את ייצור החלב בנשים המניקות, עד כדי הכפלתה! בתום שבוע בלבד מתחילת הניסוי (Estrella et al., 2000).
אלצהיימר– היא מחלה ניוונית של המוח. במחלה זו מצטבר ברקמת המוח חלבון בשם עמילואיד, וחלבון נוסף בשם טאו מצטבר בתוך תאי העצב. כתוצאה מכך נוצר תהליך ניווני, שבסופו של דבר מביא למוות של תאי העצב במוח. בעקבות התהליך הניווני, המתקדם עם הזמן, ומערב חלקים שונים של המוח, נגרמים ליקויים ביכולות החשיבה והתפקוד, ובכלל זה ליקויים ביכולת הזיכרון והלמידה, השפה, עיבוד המידע החזותי וההתמצאות, התכנון, שינוי בדפוסי ההתנהגות ועוד.
Webtopus בניית אתרים