מה זה מורינגה?
עץ המורינגה או בשמותיו הנוספים עץ הפלא או העץ הנדיב מביא לנו את הבשורה החדשה. בשורה של איכות חיים וריפוי באמצעות התוצרים שמייצרים מעלי העץ, זרעיו ופירותיו.
בשנות החמישים של המאה ה-20 עלו לארץ ישראל יהודים מאזור העיר קוצ'י (קוצ'ין) בדרום מערב הודו. יחד איתם הם הביאו את צמח המורינגה המכונפת (Moringa oleifera Lam), אותו הם גידלו כעץ מאכל בחצרם הפרטית כפי שנהגו בהודו שם הם נהגו לקטוף את תרמיליו של הצמח בעודם ירוקים ולבשל אותם במגוון מאכלים. לתרמילים שלו הם קראו "מקלות מתופף" (Drum Stick) בשל היותם ארוכים וצרים. הצמח הופץ על ידם במושבים השונים בהם גרו וכיום ניתן למצוא שרידים של העצים ברחבי הארץ, מכפר יובל בצפון הארץ, דרך תעוז, תרום ומסילת ציון במרכזה ועד לנבטים בדרום.
מקורו של עץ המורינגה הוא בארצות המזרח- הודו, אפגניסטן, בנגלדש ופקיסטן
הוא עץ רב-שנתי הצומח במהירות וחשיבותו הרפואית והתעשייתית ידועה מזה מאות בשנים,
לעץ תכונות יקרות ערך רבות שמעוררות התעניינות מדעית נרחבת כמו: תכולת חלבונים גבוהה בעלים ובפירות. ותכולת חלבונים גבוה ושמן איכותי בזרעים. רמה גבוה מאוד של אנטיאוקסידנטים בכל חלקי הצמח.
הוא נחשב ל"צמח היבשתי המזין ביותר בעולם" ויש הטוענים כי הוא גם "הצמח הבריא ביותר בעולם". על כן, אין פלא שהצמח מכונה "צמח החיים" או "ארון התרופות של הטבע".
בעשור האחרון, חלה עלייה עולמית בצריכתו כמזון בריאות וכן בהיקף העצום של תגליות על הערכים הבריאותיים והתזונתיים יוצאי הדופן של צמח זה. לאחרונה, ישנה התעניינות גדולה ביותר בצמח המורינגה גם כמקור חלופי לחלבון מבשר, בשל תכולת החלבון הגבוהה ביותר, הן בזרעים והן בעלים של הצמח, וכן בשל ערכיו התזונתיים יוצאי הדופן של החלבון שמקורו בצמח זה.
חלקי העץ ויתרונותיו התזונתיים
כמעט כל חלקיו של הצמח אכילים; העלים, התרמילים הירוקים, הזרעים, השמן המופק מהזרעים, הפרחים והשורשים הקלופים. כל אחד מחלקי הצמח הללו נחקר מבחינה תזונתית ובריאותית ובמיוחד העלים, התרמילים הירוקים, והזרעים (כולל השמן ואבקת הזרעים לאחר הפקת השמן) הם הנחקרים ביותר:
- תרמילים ירוקים – התרמילים המבושלים של המורינגה נחשבים לטעימים וערבים לחיך בדומה לאספרגוס. בחישוב על בסיס של אחוז ממשקל יבש, מכילים תרמילי המורינגה הירוקים כ- 20% חלבונים, 1% שומנים, 46% סיבים תזונתיים, 25% פחמימות, ו- 7% מינרלים (סידן, מגנזיום, זרחן, אשלגן, נחושת, ברזל, סלניום, מנגן, אבץ, ונתרן) (Sánchez-Machado et al., 2010). תרמילי המורינגה מכילים גם את רוב חומצות האמינו החיוניות והזמינות לגוף האדם ואת חומצות השומן החיוניות לגוף האדם, כולל אומגה 3 ואומגה 6.
- עלים – העלים של צמח המורינגה נחשבים לחלק המזין ביותר בצמח.
אבקת העלים מכילה, ליחידת משקל, פי 3.5 יותר ויטמין A מאשר בגזר, פי 7 יותר ויטמין C מאשר בתפוז, פי 3.5 יותר סידן מאשר בחלב פרה, פי 3 יותר אשלגן מאשר בבננה, ופי 2 יותר חלבון מאשר בחלב פרה (Rani & Arumugam, 2017)!!!
העלים הטריים נאכלים במגוון רחב של תבשילים, ואבקת העלים המיובשת משמשת להעשרת ערכים תזונתיים במזונות שונים כגון יוגורטים, עוגות, גבינת לאבּנה, לחמים, מזונות מבוססי קמח תירס, דייסות, נקניקיות עוף. חמאה, חטיף צ'יפס, לחמניות ביסקוויט, מרקים וחליטות צמחים, וכן כתוסף מזון לצריכה יומית בקפסולות ובטבליות. בחישוב על בסיס של אחוז ממשקל יבש, מכילים העלים של צמח המורינגה כ- 25% חלבון, 5% שומנים (45% מהם אומגה 3), 31% סיבים תזונתיים, 25% פחמימות, ו- 13% מינרלים (סידן, מגנזיום, זרחן, אשלגן, נחושת, ברזל, סלניום, מנגן, אבץ, ונתרן). עלי המורינגה מכילים גם את כל חומצות האמינו החיוניות לגוף האדם וכל חומצות השומן החיוניות לגוף האדם כולל אומגה 3 ואומגה 6. - זרעים; שמן ו"קמח זרעים" – זרעים של מורינגה מהווים מקור מזון חשוב בהיותם עשירים בחומצות שומן חד בלתי רוויות כחומצה אוליאית C18:1 (כ- 75% בדומה לשמן זית) וכן בשל הערכים הגבוהים של סטרולים, ויטמין E וחלבון עשיר בחומצות אמינו חיוניות (Leone et al., 2016). מהזרעים מפיקים על פי רוב שמן בכבישה קרה המהווה כשליש ממשקל הזרע הקלוף ונותר "קמח זרעים" המהווה את שני השליש הנותרים.
שמן המורינגה הוא מוצר פרימיום יקר ערך שמופק מהזרעים של צמח המורינגה. בשל תכונותיו המופלאות ובשל מחירו היקר הוא משמש בעיקר לקוסמטיקה במגוון רחב של מוצרים (קרמים, סבונים, משחות ועוד) וברפואה, אך הוא גם שמן מאכל מעולה, ובשל הרכבו הכימי הוא יכול אף לשמש תחליף לשמן זית. "קמח זרעים" נמכר כיום כתוסף מזון לבני אדם ומשמש גם כמרכיב העשרה בהזנת בעלי חיים. אולם, מרבית הפירסומים המדעיים על "קמח הזרעים" עוסקים ביכולת הגבוהה שלו בטיהור של מים מזוהמים ובשיקוע של אצות חד-תאיות.