מה זה מורינגה?
עץ המורינגה או בשמותיו הנוספים עץ הפלא או העץ הנדיב מביא לנו את הבשורה החדשה. בשורה של איכות חיים וריפוי באמצעות התוצרים שמייצרים מעלי העץ, זרעיו ופירותיו.
בשנות החמישים של המאה ה-20 עלו לארץ ישראל יהודים מאזור העיר קוצ'י (קוצ'ין) בדרום מערב הודו. יחד איתם הם הביאו את צמח המורינגה המכונפת (Moringa oleifera Lam), אותו הם גידלו כעץ מאכל בחצרם הפרטית כפי שנהגו בהודו שם הם נהגו לקטוף את תרמיליו של הצמח בעודם ירוקים ולבשל אותם במגוון מאכלים. לתרמילים שלו הם קראו "מקלות מתופף" (Drum Stick) בשל היותם ארוכים וצרים. הצמח הופץ על ידם במושבים השונים בהם גרו וכיום ניתן למצוא שרידים של העצים ברחבי הארץ, מכפר יובל בצפון הארץ, דרך תעוז, תרום ומסילת ציון במרכזה ועד לנבטים בדרום.
מקורו של עץ המורינגה הוא בארצות המזרח- הודו, אפגניסטן, בנגלדש ופקיסטן
הוא עץ רב-שנתי הצומח במהירות וחשיבותו הרפואית והתעשייתית ידועה מזה מאות בשנים,
לעץ תכונות יקרות ערך רבות שמעוררות התעניינות מדעית נרחבת כמו: תכולת חלבונים גבוהה של החוטרים והגבעולים, תכולת החלבונים והשמנים הגבוהה של הזרעים, נוכחותם של גורמי גדילה בעלים, והתכולה הגבוהה של סוכר ועמילנים בעץ כולו.
הוא נחשב ל"צמח היבשתי המזין ביותר בעולם" ויש הטוענים כי הוא גם "הצמח הבריא ביותר בעולם". על כן, אין פלא שהצמח מכונה "צמח הניסים" או "ארון התרופות של הטבע".
בעשור האחרון, חלה עלייה עולמית בצריכה של מזון פונקציונאלי וכן בהיקף העצום של תגליות על הערכים הבריאותיים והתזונתיים יוצאי הדופן של צמח זה. לאחרונה, ישנה התעניינות גדולה ביותר בצמח המורינגה גם כמקור חלופי לחלבון מבשר, בשל תכולת החלבון הגבוהה ביותר, הן בזרעים והן בעלים של הצמח, וכן בשל ערכיו התזונתיים יוצאי הדופן של החלבון שמקורו בצמח זה